top of page

על שימוש בטכנולוגיות

לקידום התנדבות של אזרחים/ות ותיקים

פרקטיקות מיטביות וטיפים עיקריים שעלו מהשיח ומהספרות:

הציגה: ויקימדיה ישראל

רקע כללי- אזרחים ותיקים וטכנולוגיה

מחקרים מראים כי בעשורים האחרונים, אזרחים ותיקים מצמצמים בהדרגה את הפער הדיגיטלי בינם לבין הדורות הקודמים, ויותר ויותר משתמשים חדשים ברשת נרשמים בקרב בני 65 ויותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 62% מבני 65 ומעלה בישראל משתמשים באינטרנט (89% בקרב הצעירים יותר), ובמהלך השנים ניכרת עליה בשיעור המשתמשים. מרביתם משתמשים ברשת לטובת קבוצות דיון ורשתות חברתיות (50%) ואילו רק רבע (25%) משתמשים ברשת לצורך פעולות בנקאיות ותשלומי חשבונות; 21% משתמשים ברשת לצורך קבלת שירותים ממשרדי ממשלה כגון הורדת טפסים, קבלת אישורים. מחקר מקביל שפורסם לאחרונה על ידי מרכז המחקר Pew, מצא כי אזרחים אמריקאים בגילאי 60+ מבלים יותר ממחצית מזמן הפנאי היומי שלהם (למעלה מ-4 שעות) בטלוויזיה, במחשב, בטאבלט או במכשירים אלקטרוניים אחרים. זמן המסך עלה עבור בני ה-60+ בעשור האחרון ועליה זו תואמת את הגדילה המשמעותית באימוץ של טכנולוגיות דיגיטליות בקרב אזרחים ותיקים אמריקאים. בשנת 2000 14% מבני ה-65+ השתמשי באינטרנט וכיום משתמשים בו למעלה מ- 70% מהוותיקים האמריקאים.

שינויים בהרגלי הצריכה

ממחקרים עולה שיש קשר בין הזמן שאנחנו מבלים ברשתות החברתיות לבין תוחלת חיים ארוכה יותר. נמצא כי לחיים חברתיים וירטואליים ברשת יש יתרונות שדומים לאלה שמפיקים ממפגשים חברתיים עם אנשים בשר ודם. יתר על כן, בעלי קשרים ממוצעים ברשת חיים יותר ממי שרשת הקשרים החברתיים הממשיים שלהם היא קטנה. הגלישה באינטרנט בגיל השלישי היא יכולה להוות פתרון לתעסוקה, ללימודים, למציאת עניין, לשמירה על קשר עם חברים ועם בני משפחה, לעריכת סידורים, קניות ותשלום חשבונות. המדיה המקוונת, בעיקר החברתית, מאפשרת לאנשים בני 80 ו־90 לקיים קשרים חברתיים, להתגבר על מוגבלויות, להרוות את הצמא למידע ולהשיג חדוות יצירה מסוג חדש שלא היה קיים בעבר.

במחקר אמריקאי שנערך על גברים ועל נשים בני 65 ויותר שהתחילו להשתמש ברשתות החברתיות נמצא שיפור ניכר ביכולות הקוגניטיביות שלהם - בעיקר בזיכרון וביכולת הריכוז. בעידן האינטרנט היכולת להיחשף למידע חדש בגיל מתקדם תלויה במידה רבה בקשרים ובפעילות החברתית.  מחקר אחר שנערך באוניברסיטת מישיגן בארה"ב מוכיח ששימוש מתון באינטרנט יכול להפחית סיכון לדיכאון בקרב אזרחים ותיקים, בשליש, זאת מכיוון שהוא מאפשר להם לשמר קשרים חברתיים, דבר המפחית את בדידותם.  המחקר כלל למעלה מ-3000 אזרחים ותיקים ובדק את רמות הדיכאון שלהם לפני ואחרי שימוש באינטרנט. השיפור במצב הרוח היה משמעותי יותר אצל ותיקים שגרו בגפם מבקרב ותיקים שגרו עם אדם או אנשים נוספים.

התועלות של טכנולוגיה 

במחקר שפורסם בשנת 2019 בכתב העת Healthcare, ניתחו החוקרים את הפרספקטיבות של אזרחים ותיקים אודות טכנולוגיה המיועדת לסייע להם. החוקרים מצאו כי במובנים רבים "תסכול" עם הטכנולוגיה החדשה גרמה להם לחוש חוסר בטחון לגבי יכולתם לעשות בה שימוש. התסכול אף הפחית את המוטיבציה שלהם לנסות. החוקרים מצאו שאוריינות טכנולוגית נמוכה- כולל חוסר הכרות עם טרמינולוגיה טכנולוגית- ואתגרים פיזיים, שעלולים להקשות על אימוץ טכנולוגיות, היו החסמים העיקריים לאימוץ של טכנולוגיות חדשות בקרב אזרחים ותיקים. ועדיין, החוקרים הכירו בכך שהמשתתפים במחקר היו צמאים לידע, התעניינו בתרומה לעיצוב הטכנולוגיות שיסייעו להם.

אחד החסמים שזוהו הוא תהליך פיתוח "Top down"- תהליך המתבסס על הנחות היסוד המוקדמות של אנשי הטכנולוגיה בנוגע לאזרחים ותיקים והצרכים שלהם, מבלי לקחת בחשבון את הפרספקטיבה שלהם, ההעדפות שלהם או המגבלות שהם מתמודדים עמן בחיי היום יום. על מנת שטכנולוגיה תאומץ על ידם היא צריכה לענות על צרכיהם ורצונותיהם. ההמלצה  היא להתייעץ איתם בנוגע לטכנולוגיות שמפותחות עבורם, הן בנוגע לצרכים והן בנוגע לנוחות השימוש במערכות המפותחות.

מהם החסמים לאימוץ טכנולוגיה חדשה?

סביבות דיגיטליות התומכות בניהולם של אזרחים/יות ותיקים מתנדבים

מספר דוגמאות שעלו מתוך השיח, לכלים אפשריים המקדמים ניהול מתנדבים אפקטיבי

גיוס המתנדבים באמצעות:

פייסבוק- רבים מהאזרחים הותיקים חשים בני בית בפייסבוק.

גוגל ad- אפשרי על בסיס תרומת גוגל לעמותות

הודעה בויקיפדיה/באתר הארגון ובאתרים של ארגוני גמלאים- גמלאי בתי חולים, גמלאי סגלים אקדמיים

גיוס מתנדבים

​מיון והכשרת מתנדבים באמצעות:

  • מיון המתנדבים באמצעות שאלון מקוון (Google Forms או פלטפורמה דומה).

  • הכשרת המתנדבים: הכשרת מתנדבים יכולה להיות מקוונת (באמצעות טכנולוגיות כגון Zoom או סקייפ) או פנים אל פנים. במהלך ההכשרה משולבים חומרי הדרכה שונים, באמצעים טכנולוגיים: מצגות PPT, לומדות בכלים כגון  captivate  של  adobe, אתר הדרכה בכלים כגון wordpress וכן סרטונים ב youtube..

מיון והכשרה

קשר שוטף עם המתנדבים באמצעות:

  • ווטס-אפ, מייל, טלגרם, קבוצת פייסבוק ועוד.

  • ניהול מערכת CRM לניהול מערך ההתנדבות הארגוני ומעקב אחר משימות ניהול התנדבות: שיחות ליווי, תגמולים, משובים ועוד. 

קשר שוטף עם המתנדבים

דוגמא: שימוש בשאלון מקוון כמסנן לקורס העורכים של ויקיפדיה

התפקיד אליו מגייסים את המתנדבים בויקימדיה, הוא תפקיד של עריכה בוויקיפדיה. תפקיד זה דורש עבודה בסביבה דיגיטלית. אחד החששות בהקשר זה היה שאוכלוסייה מבוגרת יחסית תתקשה לעבוד בסביבה כזו באופן כללי, ואעכ"ו כשמדובר בממשק לא מוכר שאינו תמיד אינטואיטיבי. לכן פותח בויקימדיה שאלון ממיין בעזרת טופס גוגל. השאלון מהווה חלק מתהליך הגיוס והרישום לתפקיד. מטרתו העיקרית של השאלון: לאפשר לסנן את אותם מועמדים מועטים שאינם מחזיקים בכישורים דיגיטליים בסיסיים - כישורים, שהם חיוניים לתפקיד (עריכה בוויקיפדיה) ושאינם מוקנים במהלך ההכשרה.

רוב רובם של המועמדים שמתקבלים מחזיקים במיומנויות הנדרשות. עדיין רואים מקרים של אנשים שלא קל להם (למשל לא מבחינים בקלות בין חשבון אישי באתרים שונים – חשבון מייל מול חשבון בוויקיפדיה), אבל גם הם מחזיקים בדרך כלל בכישורים המינימליים הדרושים. לעומת זאת, שלא כמו בעבר, איננו רואים הרבה מקרים של מועמדים שהתקבלו אך הם ממש "אבודים" מול הסביבה הדיגיטלית של ויקיפדיה. 

ישנן אף תועלות "לא טכנולוגיות" לשאלונים אלה: הם מסננים החוצה מי ש"אין לו כוח" למלא את השאלון מתוך חוסר רצינות, ומי שמבין בעצמו שאינו מתאים במהלך מילוי השאלון. הם יוצרים תחושה של סלקטיביות ויוקרה והם נותנים מושג מקדים על המועמדים; בפרט, מאפשרים "לסמן" כאלה שיש להם ערכים מוספים (למשל התאמה לתפקידים נוספים) או קשיים פוטנציאליים בהשתלבות.

מהו השאלון וכיצד הוא רלוונטי לתפקיד?

השאלון מספק תחושה כללית לגבי הטמפרמנט של המועמד, בעיקר במקרים קיצוניים, מאפשר לזהות כאשר מועמד לא יוכל לבצע תפקיד בסביבה דיגיטלית. השאלון מתמקד בשלושה מרכיבים: איסוף פרטים אישיים, בדיקת כישורים טכנולוגיים ובדיקת מיומנויות דרושות נוספות (כתיבה). בכל הנוגע לכישורים טכנולוגיים בודק השאלות את תדירות והיקף השימוש במחשב, את השימוש והניסיון במגוון תוכנות וכלים דיגיטליים, זיהוי סמלים גרפיים ומושגים ויכולות בסיסיות. 

מבנה השאלון

השאלונים יוצרים סינון ראשוני לא רע, אך אינם מסייעים לנבא היטב מי מבין המתקבלים יהיה "מצטיין". היו אפילו מקרים שאנשים שסומנו כגבוליים התקבלו והפכו ל"כוכבים". 

הדרישה למלא שאלון עלולה להיות מעליבה, משום שאדם מעוניין להתנדב ולתרום ומוצא שהוא נתקל במבחני קבלה. ע"מ לצמצם חוויה זו, משתדלים להבהיר למועמדים שהאינטרס במילוי השאלון הוא הדדי, משום שאדם שמגיע ללא הכישורים האלה עלול להרגיש תסכול סביב ההכשרה וההתנדבות. 

חשוב לקחת בחשבון שהמעבר על התשובות והקשר עם המועמדים מצריך שעות עבודה מרובות יחסית.

מגבלות ואתגרים

כיצד הסביבות הדיגיטליות מושכות/ מרתיעות אזרחים ותיקים ומה עושים?

ישנם מספר גורמים המושכים את האזרחים הותיקים​ לשימוש בטכנולוגיות:

  • כאשר הממשק מוכר (למשל פייסבוק, word), הם חשים נוחות וביטחון רבים. הם מרגישים בבית ושוחים במים. הרוב משתמש.

  • חלק מהאזרחים הותיקים נמשכים לעבודה בסביבה דיגיטלית באופן כללי, בשל הרלוונטיות לתקופה ואם בשל ניסיונם הרב בתחום (אנשים שעבדו כמתכנתים, מהנדסי מחשבים, גרפיקאים וכו' - מקצועות שמצריכים עבודה בסביבות דיגיטליות  מגוונות). חלק לא מבוטל מבני הגיל השלישי, עבד בשנים האחרונות בסביבה ממוחשבת

  • כאשר נעשה חיבור בין הטכנולוגיות במסגרת ההתנדבות והשימושים והתועלות שלהן לחייהם הפרטיים, למשל: לקשר עם המשפחה והנכדים. 

מושכות

ישנם מספר גורמים המרתיעים את האזרחים הותיקים​ משימוש בטכנולוגיות

  • כאשר הממשק חדש, זה עלול להרתיע מאוד, במיוחד במקרים שבהם הממשק לא לגמרי אינטואיטיבי ו/או האזרח הוותיק לא פיתח עדיין גמישות בעבודה עם ממשקים משתנים. זה בא בתחושה של "זה של הצעירים" לא נצליח. משהו שקשור יותר לדימוי עצמי. 

  • חומרי הכשרה – לחלקם נוח יותר לעבוד עם חומרים קשיחים, והם מתקשים לאתר חומר הדרכה מקוון, לנווט בתוכו וללמוד באמצעותו. על כן מומלץ ליצור גרסה קשיחה לצד ווירטואלית.

מרתיעות

לאור גורמי המשיכה והרתיעה, להלן מספר המלצות לעבודה עם אזרחים ותיקים בסביבות דיגיטליות:

  • "רכיבה" על סביבות המוכרות לאוכלוסייה זו (פייסבוק, ווטס-אפ, מייל) קבוצת פייסבוק. סביבה שתהיה להם נוחה וכן שימוש בסביבות אינטואיטיביות ופשוטות יחסית (למשל גוגל דוקס/ גוגל פורמס)

  • הכשרה משמעותית בנוגע לסביבות חדשות ולא מוכרות. מומלץ לקיים הכשרה זו באמצעות שני מנחים לפחות. האחד- עומד ומסביר והשני, מסתובב בין המשתתפים ומסייע למתקשים. חשוב ללוות את ההכשרה בחומרי הדרכה – בין השאר קשיחים, ובתרגולים מעשיים מרובים. כשמתעקשים על תרגול ומתעקשים שלא ימנעו, ברוב המכריע של המקרים הם יכולים, מתגברים על החסמים ומפתחים בטחון ותחושת מסוגלות. חשוב לא להתרגש מהרתיעה, לתת לגיטימציה, לתמוך ולעודד תרגול חוזר ונשנה. חשוב לקחת בחשבון את המשאבים הנדרישם לכך. 

  • מתן הדרכה אישית ותמיכה טכנית לפי הצורך

  • בהטמעת כלים חדשים, מומלץ להתחיל עם האזרחים הוותיקים הטכנולוגיים יותר, אלה שכבר מחוברים לטכנולוגיה ומרגישים עמה בנוח. הם עשויים להוות קטר, מודל ולהפחית חששות של חבריהם. הם עשויים גם לסייע לנו להטמיע את השימוש בכלים בקרב המתנדבים האחרים, כמדריכים ומלווים המדברים איתם "בגובה העיניים". לעיתים מתנדבים טכנולוגיים אלה, יהיו יותר מחוברים  לטכנולוגיה מרכז ההתנדבות בעצמו. מיקומם כמובילים תחום זה, עשוי לתרום למיצוב ולמוטיבציה שלהם ולסייע בדיוק במקומות בהם אנו חשים אי-נוחות או חוסר ידיעה בעצמנו. 

  • יש להכשיר את לבבות הצוות. לשחרר את הצוות מעמדות קדומות ומגילנות ולעורר בהם את האמונה ואת התפיסה, כי אזרחים ותיקים יכולים לפעול במרחב הדיגיטלי ולהיות אפקטיביים בו. 

  • חשוב לשאול שאלות של עלות ותועלת, לאור המשאבים הנדרשים בהכשרה, הטמעה ותמיכה. האם הכרחי לשלב טכנולוגיות בתפקיד הנדרש? האם את כולן? האם יהיו לכך תועלות נוספות לאזרחים הוותיקים?

  • כאשר מאפיינים כלים חדשים כגון תוכנה או אפליקציה, חשוב מאד לשלב ולערב את האזרחים הוותיקים בתהליך האפיון, על מנת לוודא כי הכלי המפותח עונה לצרכים, לציפיות וליכולות שלהם. 

  • אזרחים ותיקים יכולים להשתלב גם בתפקידי התנדבות מקוונים. לאזרחים הותיקים שפרשו לאחרונה יש יתרון מובהק בכך שמצד אחד הם מחזיקים באוריינות טקסטואלית, עוד מילדותם ומצד שני, הם מחזיקים באורינות דיגיטאלית- משנות הקריירה שלהם. הם ככל הנראה הדור היחיד שיש לו גם וגם, ועל כן, מומלץ למנף יתרון זה ולהציע להם תפקידים הכרוכים בכתיבה, בחיפוש מידע וכיו"ב. 

על כן, מספר המלצות

חומרים לקריאה נוספת

גיליון "הגיל החדש" של המוסד לביטוח לאומי

גיליון "הגיל החדש" של המוסד לביטוח לאומי, בנושא אזרחים ותיקים וטכנולוגיה

ויקימדיה ישראל

המצגת של ויקימדיה בנושא טכנולוגיות והתנדבות, שהוצגה ביום חילוץ הידע 

bottom of page